​

קונדילומות - יבלות באיברי המין - נגיף הפפילומה

​

H.P.V - Human Papiloma Virus

The Most Frequent Sexually Transmitted Disease / Dr. Bali Rami

​​

​

​

H.P.V ומצבים טרום ממאירים

​​
בשנים האחרונות התרבו המחקרים הקושרים את הזיהום על ידי וירוס ה- HPV באברי המין למצבים טרום-ממאירים וממאירים בנרתיק בעריה - אך בעיקר בצוואר הרחם. חוקרים רבים ברחבי העולם הצליחו לבודד זנים מסויימים מקבוצת ה-HPV ובעיקר זנים - 69, 64, 52, 39, 35, 33, 31, 18, 16 - מגידולים ממאירים וטרום ממאירים בצוואר הרחם, ובשכיחות קטנה ביותר בערייה ובנרתיק.

אין יודעים במדוייק את המכניזם שבו משפיע הוירוס על תאי הרקמה הנגועה להגיע למצב זה, אך ידוע כי איזור המעבר בצוואר הרחם (Transformation Zone) הינו רגיש ביותר לפעילות הנגיף. בשל גילויים אלה הפכה מחלת מין זו (HPV) מסתם חולי המהווה לעיתים מטרד, לבעיה הטומנת בחובה סיכון. אמנם מדובר בסיכון קטן, אך הוא מחייב את מלוא תשומת הלב, הטיפול והמעקב. זו הסיבה שבעטיה עלתה מחלה זו לכותרות, אך רצוי לשמור על פרופורציות: לא כל אישה הנגועה ב-HPV תפתח מצב טרום ממאיר בצוואר הרחם. הסיכון היחסי להתפתחות מצב כזה מוערך בפי -4 מזה של אישה ללא זיהום. יש לציין כי עד 60% - 70% מהמקרים של זיהום וירלי - יחלפו ספונטנית ללא טיפול - עם הזמן.

 

מערכת החיסון מצליחה להכיר את הוירוס להתמודד אתו ולמנוע את הופעתו הקלינית. אין בעיה באיתור ואבחון הזיהום כאשר הוא מופיע בצורת יבלת (קונדילומה) נראית לעין. לעומת זאת, קיימת בעיה כאשר הזיהום קיים בצורתו התת קלינית (וכאמור רוב המקרים מופיעים בצורה זו) ואז ניתן לאתר את הנגע בעזרת קולפוסקופ בלבד. הבעיה היא לוגיסטית משום שמכשיר זה נמצא בשימוש בחלק קטן ממרפאות הנשים, ולקריאה הקולפוסקופית נדרשת התמחות מיוחדת (רפואת צוואר הרחם).

ניתן להעריך את קיומו של הזיהום נגיפי (וכמובן את המצבים הטרום ממאירים) ע"י לקיחת משטח פאפ מצוואר הרחם. התשובה יכולה להראות חשד לתאים לא תקינים - המחייבים להמשיך הבירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה. בבדיקה זו נצבע איזור ההשתנות בצוואר הרחם - באם קיים חשד לזיהום ע"י HPV, יש לקחת ביופסיה (דגימה מהרקמה) לבדיקה, בכדי לשלול או לאשש התפתחות מצב טרום ממאיר.

​

​

הטיפול

 

כאמור בחלק גדול של המקרים ( עד כ- 70%) יחלוף הנגע מאליו תוך שנתיים שלוש מזמן ההופעה ובחלק קטן תוך חודשים מספר.

הנגע היבלתי הבלתי נראה לעין ניתן לטיפול מיד עם גילויו ע"י הסרתו בצורות שונות:

• הקפאה עמוקה (CRYO- בחנקן נוזלי)

• טיפול בלייזר (אידוי הרקמה ע"י קרן לייזר CO2.

• צריבה חשמלית.

• תכשירים שונים המשמידים באופן כימי את הנגע.

• טיפולים לצוואר הרחם - במקרים של HPV ומצבים טרום ממאירים - מחייבים בדר"כ צריבה חשמלית או אידוי בלייזר

​

בחלק ניכר של המקרים ניתן לבצע את הטיפול במרפאה, אך כאשר הנגע מופשט על פני העריה או בתוך הנרתיק יש להסירו תחת הרדמה כללית. בנגע התת קליני מטפלים בתכשירים תרופתיים שונים, לעיתים ללא טיפול ניתן להסתפק במעקב בלבד. קיימת כמובן האפשרות של הישנות המחלה, ושיעורה נאמד ע"פ חוקרים שונים בין 5% - 25%.

​​

​

המלצות

 

1. ביחסי מין מזדמנים, ללא קביעות בני הזוג יש להשתמש בקונדום

2. כאשר בן הזוג קבוע יש לבדוק את הגבר, גם אם אין לו תלונות סובייקטיביות

3. הקפדה על משטח פאפ ציטולוגי מצוואר הרחם מדי 1-3 שנים לשיקול הרופא המטפל

4. ביצוע בדיקה קולפוסקופית בכל מקרה של הפרשה לדנית, גרד וצריבה בנרתיק שאינם מגיבים לטיפול תרופתי

5. לנשים הנמצאות בקבוצות סיכון גבוהה לפתח מחלה זו (כמו סוכרת, מערכת חיסונית ירודה, ריבוי פרטנרים ליחסי מין) מומלץ לבצע קולפוסקופיה מדי שנה

6. נשים שלקו בעבר בזיהום ע"י HPV ובצורותיו השונות כולל טיפולי מצבים טרום ממאירים יש לבצע קולפוסקופיה לביקורת ושלילת הישנות מדי שנה

7. חיסון לנערות צעירות מגיל 13 - למניעת הידבקות בנגיף הפפילומה (גרדסיל \ צרווריקס)